מכתבים מלבנון

מפיקה: דפנה קפלנסקי

בימוי: יהודה קווה
 

 

הסרט בא לתקן במשהו את זכרה של המלחמה הנשכחת ולהציב יד זיכרון ל- 654 הנופלים בה. אין בסרט תיאור של מהלכים אסטרטגיים וגם לא חשבון נפש עם תוצאות המלחמה. בדומה לסרט האמריקאי "מכתבים מוויאטנם", מורכב רוב החומר הוויזואלי של הסרט מצילומים תיעודיים – בעיקר כתבות שצולמו במלחמה ע"י צוותי הטלוויזיה הישראלית. הקריינות בסרט היא בעיקרה מכתבים, יומנים ושיחות עם חיילים שהשתתפו במלחמה, כאשר חלק גדול נלקח מתוך עיזבונם של הנופלים.