סרטים תיעודיים

איחצ'י (אחותי)

מפיק: חגי לוי בימוי: תמנע רוזנהיימר פעם בשנה עוזבות שש איות לבית דבש את הבית, הילדים, הנכדים, הבעלים והעבודה ויוצאות לחופשה משותפת באילת. רחל, רינה, דינה, שושי, ויפה מגיעות ממרכז הארץ, ניצה מגיע מערד. הפעם בחרו רינה ורחל, האיות הגדולות, שלא להצטרף לחופשה השנתית. יש דברים שהן לא מדברות עליהם.

 

אישה - אחות

מפיק: מרק רוזנבאום בימוי: הדר קליינמן, תמנע גולדשטיין הסרט עוסק במידה רבה במקומה של האישה בקהילה דתית פטריארכאלית, במידת חופש הבחירה שלה, בתפקיד אותו החברה מייעדת לה ובמקומו של הרגש האינדיבידואלי שלה במערכת החוקים הדתיים. המטרה המוצהרת בתחקיר הייתה לבחון את מעמדן של הנשים בקהילת "הישראליים העבריים" דרך יחסן לנושא הפוליגמיה.

 

אלה שלא שכחו

מפיקים: דורית סטריק, בני עורי בימוי: ירין קימור הסרט עוסק בנקמת היהודים בנאצים לאחר השואה. 1500 אנשי S.S וגסטאפו חוסלו ע"י יחידים, קבוצות מזדמנות, וארגונים רשמיים. הסרט שוטח גם הכנות מבצעיות בפועל להרעלת מים במטרה להמית 6 מיליון גרמנים כנגד 6 מיליון יהודים שנספו בשואה.

 

ארלקינו - מאחורי המסכות

מפיק: אילן מוסקוביץ בימוי: דיויד נוי הסרט עוסק בזהות באמצעות מסכות, ומציג שלוש דמויות שהמושג "מסכה" נוכח ביניהן באופן שונה. סלים דאו, הוא שחקן ערבי-ישראלי ידוע ומוכשר, המתמחה במסכות. אותן מסכות השתלבו בחייו באופן מכריע, כאמצעי להתמודדות עם שאלות כואבות של זהות ואובדן.

 

אתה חייב לעשות מזה סרט

מפיק ובמאי: איל חלפון קוף קרקס חומק יום אחד מדירת בעליו בשיכון עולים צפוף וגורם למהומת אלוהים; מעצב פנים צעיר קובע פגישה בקליניקה של פסיכיאטר גרמני רק כדי לראות את פניו ולומר לו: אני הבן שלך; חבר קואופרטיב "דן", נהג אוטובוס נתפס בקלקלתו, נשלח לכלא ומבקש הזדמנות אחת לחזור אל מה שהיה חלום חייו...

 

בעיני רוחן

מפיקה: אתי ויזלטיר בימוי: חנה קלדרון מה בעצם רואים עיוורים מלידה? האם הם בונים עולם אלטרנטיבי בעל חוקים משלו או שמא מנסים להתאים את עצמם לעולם הרואים? שאלות אלה הם נקודות המוצא לסרט "בעיני רוחן" שמתחיל בניסיון לענות עליה ומתפתח לטלנובלה.

 

דפי - סיפור אמיתי

מפיק ובמאי: צביקה ולוך הסרט מביא את סיפורה המרגש של צעירה בשנות העשרים לחייה. דפי ממתינה להשתלת ריאות, שהיא בעצם תקוותה האחרונה. הסרט מלווה את בן זוגה ואת משפחתה משלב הצפייה דרך קבלת הטלפון המיוחל ועד ההשתלה בבית החולים.

 

האויב האחרון

מפיק ובמאי: ניצן גלעדי בספטמבר 98‘ השלים המחזאי האמריקאי, ג‘ים מריוני, את הליהוק למחזה פרי עטו, "האויב האחרון", העוסק בסכסוך הישראלי- פלשתינאי. תשעה שחקנים נבחרו – שלושה ישראלים, שלושה פלשתינאים, ערביה ישראלית ושני ירדנים.

 

הזהות האבודה של חניתה

מפיקה ובמאית: ורד ברמן עד גיל 55 חיה חניתה לשם, בלי שמץ של מושג על עברה: מי היא? מה שמה? מי הם הוריה? היכן נולדה, ואיפה הייתה במשך שבע השנים הראשונות של חייה, בתקופת מלחמת העולם השנייה?, לארץ הגיעה ב- 1947 באונייה, ונמסרה לאימוץ. לפני חמש שנים היא פנתה לערוץ הראשון, בבקשת עזרה לחיפוש זהותה.

 

הילדים הכחולים של מחוז פרם

מפיק: רוני יצחקי בימוי: חדוה גלילי-סמולינסקי במחוז פרם שבפאתי סיביר יש חיי תרבות מפותחים, להקת בלט, אוניברסיטאות ומפעלי תעשייה, אבל אפילו לא מחלקה אחת לניתוחי לב ילדים. לפני שש שנים יצאה למחוז פרם משלחת ראשונה ממרכז רפואי "שיבא", בראשותו של פרופ‘ סמולינסקי. המטרה: סיוע בהקמת מחלקה לניתוחי לב, וביצוע ניתוחים מסובכים, הביקור הפך למסורת, המתקיימת מדי שנה.

 

המדריך למקובל המתחיל

מפיק: אלי שמש בימוי: רותם אברוצקי כתבת תחקיר של העיתונאי יוסי בן מוחה, בעיתון "הארץ", על תופעת המקובלים, הסעירה את רוחו של המפיק אלי שמש. עוד בטרם סיים לקרוא את הכתבה התקשר לחברו הבמאי, רותם אברוצקי, ושלח אותו לקרוא אותה. כחודש לאחר מכן החליטו השניים להפיק סרט בשם "המדריך למקובל המתחיל", כוונתם הייתה לקחת שחקן, לשכור את שירותיו של אמרגן אירועים דתי ולהפיק בעצמם "מקובל".

 

מה שראיתי בחברון

מפיקים: מיכל אברהם, שירות הסרטים הישראלי בימוי: דן ונואית גבע תיעוד קולנועי ראשו לסיפור שאף פעם לא סופר, על פרעות חברון ב- 1929. 12 ניצולים מביאים לראשונה בפני המצלמה, את אירועי אותו יום. יש מהם שסולחים, אחרים לא, אבל כל אחד מקווה להאמין שאם לא בזמנו, לפחות בדור הבא, עוד יזכו לימים טובים, כמו פעם, לפני 70 שנה, שיהודים וערבים חיו יחד.

 

מיקרונזיה - אגדת דשא

מפיקים ובמאים: חגי לפיד, יורם זק מיקרונזיה, ידידתה הזעירה של ישראל בקצה השני של הגלובוס, מחליטה להקים נבחרת בענף ספורט חדש: כדורגל. מדינת ישראל נחלצת לעזרתה ושולחת להם מתנה- את מאמן הכדורגל שמעון שנהר.

 

מעבר לעוצמה

מפיק ובמאי: שימי ויסקובסקי סרט העוקב אחר שבעה ישראלים אשר יצאו לראשונה ב- 1999 להשתתף בראלי פאריס-גרנדה דקאר, המוכר כמרוץ האופנועים, המכוניות והמשאיות, הארוך, הקשה, היקר והמסוכן ביותר בעולם. על פני 10,000 ק"מ בין אירופה ומרכז אפריקה, עובר המרוץ בתוואי שטח קיצוניים וכמעט בלתי אפשריים למעבר.

 

נוף עם מאיר פיצ'חדזה

מפיקות: מירית טובי, לינה צ‘פלין בימוי: לינה צ‘פלין באביב 99‘, חזר הצייר מאיר פיצ‘חדזה לגרוזיה. הוא עזב לפני שנים ומעולם לא הביט לאחור, כי מאיר פיצ‘חדזה שונא נוסטלגיה. הוא חזר לשם עם אהרון, חבר ילדות, ואתו גם עיניה השחורות של אחותו מקוואלה. מקוואלה התאבדה שנה אחרי שהגיעו לארץ. אומרים שהיא מתה מגעגועים לשם. נוסטלגיה.

 

פאות ירוקות

מפיקה: מיכל אברהם, שירות הסרטים הישראלי בימוי: נעם דמסקי שמואל גרינפלד, יליד מאה שערים, בגד בהוריו. הוא התגייס לצבא דרך הנח"ל החרדי. ההורים לא סולחים לו. אין כפרה למעשה הנורא. שמואל שלם עם ההחלטה והדרך החדשה בה בחר. שמואל אינו לבד, עשרות בחורים חרדיים הלכו בדרך דומה. תופעת שוליים? או אולי תחילתה של מהפכה בציבור החרדי.

 

פצצות בדרך לסוף העולם

מפיקים: דורון צברי, ישרי הלפרין בימוי: ישרי הלפרין סיפור התבגרות ישראלי של סוף האלף. בשנות ה- 90 נולדה בישראל תרבות צעירים חדשה-תרבות הטרנס. תרבות של מסיבות ענק בטבע, מוסיקה ממוחשבת ורעיונות של גל חדש. תרבות שהמשטרה החליטה לחסל. סיפור עם סוף עצוב על דור מבולבל שרוצה לברוח.

 

רוח הדברים - סרט שהתחיל בבית אלפא

מפיקים: יעקב אייזנמן, הטלוויזיה הישראלית ערוץ 1 בימוי: מיכאל לב-טוב ב- 1952 צילם צוות צרפתי נלהב דוקודרמה בקיבוץ בית אלפא. במרכז הסרט היו נער, נערה וקבוצת ילדים. 45 שנים לאחר מכן, בין גלילי הפילם הארכיוניים שהגיעו למערכת "תקומה", היו גם "הרועים מבית אלפא" וצוות של הערוץ הראשון יצא להמשיך, לבדוק, לחפש את חומרי החיים שהיו ולמה שהפכו.

 

רשימת אהבה

מפיק: יהלי גת בימוי: דוד פישר " לפני שלוש שנים, עשו הורי קנוניה נגדי ונפטרו בזה אחר זה. תוך כדי השבעה נזכרנו, חמשת ילדיהם, בסיפורים של ההורים על אחותנו שנעלמה לפני זמן רב, עם לידתה. לאחר תקופת האבל חשתי כי הדבק שמאחד אותנו כמשפחה הולך ומתמוסס.

 

שיגרה

מפיקים: סיגל לנדסברג, שירות הסרטים הישראלי בימוי: דן ונואית גבע איציק נולד בקרית שמונה. מאז שהיה ילד נפלו עליו למעלה מארבעת אלפים טילי קטיושה. כל חייו הוא גדל בצל הפחד. החלום הגדול של איציק הוא להביא ילד לעולם. שבע שנים הוא מנסה ועדיין לא מצליח.