סרט תיעודי ארוך - מעל 60 דק'

איך מסמנים אהבה

אל-עד הוא חירש מלידה למשפחה שומעת. תוך התמודדות עם מותה הטראגי של אמו והתפרקות המשפחה הגרעינית שלו, מוצא אל-עד משפחה אחרת הדוברת את שפתו, שפת הסימנים, ומקבל את ההחלטה החשובה בחייו - להפוך לאבא.

 

אמא ילדה

הסרט מתעד את סיפור חייהן של נשים אשר נולדו במרוקו ובתימן וחותנו בניגוד לרצונן כאשר היו ילדות ונערות. הנשים מספרות לבנותיהן ולבניהן בפעם הראשונה את שעבר עליהן ומגלות את האופן בו האירוע השפיע ועיצב את חייהן ואת חיי משפחתן.

 

בחדר שלי

בים הסרטונים הויראליים המניעים את גלגלי יוטיוב, מסתתרים יומנים אישיים שמצולמים על ידי מתבגרים בכל העולם, ומלווים לאט ובעדינות את שנות ההתבגרות שלהם. במשך שנים רצופות המצלמה מופנית אל פניהם, ומרשה לנו לחוות יחד איתם בעדינות ובהדרגה את השינויים, המאבקים, החדווה והכאבים שבתהליך הצמיחה שלהם בדרך אל מי שהם חולמים להיות. "בחדר שלי" שוזר יחד מתוך יומנים של שישה בני נוער סיפור התבגרות אחד משותף כפי שהוא מתגלה בין קירות חדריהם.

 

בן-גוריון, אפילוג

במעמקי הארכיון נמצא ראיון מצולם, שמעולם לא הוקרן, עם דוד בן־גוריון. השנה היא 1968, בן־גוריון בן 82, חמש שנים לאחר שהתפטר במפתיע מראשות הממשלה. הוא חי בבדידות בביתו בשדה בוקר, עורך חשבון נפש ומביע דעתו על עתיד האומה. על רקע התקופה הנוכחית מציע בן־גוריון תובנה מפתיעה ורלבנטית לימינו אנו.

 

בתפקיד עצמם

סיפורה של ציפורלה, אנסמבל יוצא דופן של שחקנים חברי נפש היוצרים יחד תיאטרון עצמאי, וירטואוזי ומצחיק עד דמעות. האנסמבל פועל כארגון שיתופי שחבריו עושים בו הכל בעצמם - כותבים , מביימים, מפיקים, משחקים, וגם מקפלים את הציוד בסוף ההופעה. אחרי שכבשו את במות תל אביב והפכו לקאלט מקומי, החברים נאבקים לפרוץ בגדול עם שיטתם הקבוצתית. החלומות גדולים, מאוף ברודוויי ועד לשינוי פני התיאטרון הישראלי. אולם במרוצת השנים מציאות החיים התובעת להתבגר ולהתפשר מעמידה למבחן את העקרונות, השאיפות, וגם את החברות. ציפורלה היא הניסוי הגדול של חייהם, ההמצאה שעליה הימרו עם כל הקופה. וההרגשה היא שכל עוד הם ביחד, אין חלום שהוא בלתי אפשרי.

 

גן ילדים

הקלות שבה יכולים אנשים לקעקע, בהאשמה נמהרת אחת על התעללות בילדים, חייה של גננת ובני משפחתה. וכיצד, מול הפורענות הזו, מתגלים אנשים בגדולתם, או בשפלותם, ואיך ממשיכה עלילת שווא להשפיע על חייהם של קורבנותיה והמעורבים בה, עשרות שנים לאחר שהוזמה.

 

דימונה טוויסט

7 נשים הגיעו בשנות החמישים והשישים היישר לדימונה, עיירה שאך הוקמה. כעת הן פותחות לנו חלון נדיר לחיים שמעולם לא סופרו מנקודת מבטן. מה קרה ב15 השנים הראשונות לילדות ולנשים שהגיעו עם משפחותיהן מצפון אפריקה ומפולין ומצאו את עצמן מקימות עיר במדבר? הן מספרות על כאבי עקירה מהמולדת שהשאירו, דלות המולדת החדשה, קשיי ההסתגלות וניסיונותיהן העיקשים והיצירתיים ליצור חיים עשירים ומלאי משמעות. בסרט דימונה טוויסט המשלב בין שיחות עם הגיבורות לבין ארכיונים פרטיים וציבוריים, הן חולקות עמנו את המאבקים והתובנות שלהן בהומור, עצב ופיכחון.

 

המחברות של אליש

אלישבע רייז הלכה לעולמה בגיל שמונים ושתיים. אחרי מותה, מפנים ילדיה את ביתה, ומוצאים שם את יומניה. את היומנים היא כתבה בסתר לכל אחד משבעת ילדיה, ובהם היא תיעדה את חייהם במשך 57 שנים, מיום הולדתם ועד יום מותה. זה היה מפעל חייה. ערב ערב ישבה בביתה בקיבוץ עין צורים וכתבה לילדיה, אותם מעולם לא חיבקה או נישקה. עתה הם פותחים את היומנים בפעם הראשונה וקוראים את תיעוד חייהם. בעקבות האוצר שהשאירה הם יוצאים למסע מרגש וכואב, בו ילמדו על ילדות, אימהות והורות.

 

הממלכה המופלאה של פאפא אלייב

התשובה הבוכרית למשפחת ג‘קסון. סיפורה של משפחה מוזיקלית, מפורסמת וחמת מזג מטג‘יקיסטאן, הנשלטת על ידי הסבא הכריזמטי, הפטריארכלי והמצחיק - פאפא אלייב. בגיל 80, פאפא מתחיל לאבד את אחיזתו בממלכה, מה ששולח את משפחתו למסע הפכפך ולא ידוע ממלוכה לדמוקרטיה.

 

הפטריוט

בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית באנטישמיות בצרפת. המתיחות מורגשת ברחובות, אך שדה הקרב האמיתי הוא און-ליין. המציאות הזו מולידה לוחם מזן חדש: "אולקן" האקר יהודי מיליטנטי, אשר לוקח את החוק לידיו ומכריז מלחמה על האנטישמים. תקיפות הסייבר הופכות למסע נקמה אפל, בו הגבולות בין טוב לרע, וירטואלי ומוחשי אט-אט מיטשטשים...

 

השדה

בסמוך לצומת גוש-עציון בין ירושלים לחברון, פלסטינים ומתנחלים מקימים את "שורשים" ,יוזמה מקומית של דיאלוג בין הצדדים. הם מחליטים לקחת אחריות על היחסים, ולקדם שינוי תודעה שיביא לפתרון פוליטי. הבמאי תושב גוש-עציון, מלווה את היוזמה המקומית במשך שנתיים וחצי, ומתעד שינוי תודעה שעוברים הצדדים. כאשר הצומת הופך מוקד לפיגועים, השטח בוער, ומאתגר את הפרויקט.

 

טהורה לעד

בית"ר ירושלים היא קבוצת הכדורגל הפופולרית בישראל, והיחידה שמעולם לא החתימה שחקן ערבי. בתחילת עונת 2012/13 טיפסה הקבוצה לצמרת ליגת העל, אלא שאז הודיע בעלי הקבוצה, האוליגרך הרוסי-ישראלי ארקדי גאידמק, על צירוף שני שחקנים מוסלמים מצ‘צ‘ניה. בואם הצית את הקמפיין הגזעני ביותר שנראה בתולדות הכדורגל המקומי, שריסק את הקבוצה, על המגרש ומחוצה לו. סיפורה של אחת העונות הדרמטיות בהיסטוריה של מועדון הפאר הירושלמי הוא גם סיפור על פוליטיקה, כסף, וזהות - זהו סיפורה של החברה הישראלית, ושל כוחה ההרסני של הגזענות.

 

טריפ של חמלה

אלפי נפגעי פוסט-טראומה חיים בישראל ללא תקווה. בשנים האחרונות פותח טיפול חדשני בפוסט-טראומה, שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים. הסרט עוקב במשך מספר שנים אחר סיפוריהם של נפגעי פוסט-טראומה המטופלים באמצעות MDMA בבי"ח באר-יעקב. בסרט, אנו חוזרים יחד עם המטופלים למקום של הטראומה, לחיים לפני, ולדרך הארוכה והמורכבת אשר מתועדת במלואה ומביאה חשיפה נדירה של תהליך טיפולי מחקרי שמשיב למטופלים את הרצון לחיות ולהשתחרר מהטראומה. גיבורי הסרט אפשרו להשתמש בחומרי הניסוי מתוך הכרה בחשיבות הטיפול הלא שגרתי שחוו.

 

למדבר

בתחילת שנות ה-80, מתגלע וויכוח קשה על זכויות אדם בין שני החברים, משה סלע, בן 90, איש פלמ"ח לשעבר וג׳אד נאמן. באותה תקופה פעל סלע כשליח הממשלה וסייע לפינוי בדואים מאדמתם שבנגב. בתחילת שנות האלפיים, לאחר נתק שנמש כשלושים שנים, הקשר מתחדש בעת שנודע לג‘אד כי בעקבות מחלה ממושכת, משה מתכנן לחפש לעצמו חלקת קבר במדבר בסיני, היכן שגר ועבד עשר שנים. המסע אל המדבר מונע מרצונו של נאמן להכיר מחדש את דמותו של סלע, עתירת הסתירות ואת דרך חייו הרחוקה וקרובה לדרכו שלו.

 

לצידי רכבת העמק

סרט פיוטי, סוריאליסטי, משעשע החובק דמויות, סיפורים ומצבים שכולם ערגה ואהבה לעמק. לשדות, לנופים, להרים לקיבוצים, למושבים ולעיירות שלאורך המסילה. אנחנו פוגשים בגלריה אותנטית, מרתקת וססגונית של אנשי העמק, דמויות שכולן מבחינת "האדם הינו תבנית נוף מולדתו", הצובעים את הסרט באור מיוחד. הדמויות: סוחר בקר המחסל רפתות ,רפתן שהתייאש מעתיד החקלאות ורפתנית אם חד הורית הנאבקת על הרפת .מושבניק ישיש הרוכב על סוסתו. פלמ"חניק אופטימי המסייר ושומר על העמק. קיבוצניק נושא הדגל האחרון של האידאולוגיה המגויסת ועוד.

 

מוחי

מוחי (מוחמד), ילד פלסטיני אמיץ וכובש לבבות, נולד בעזה עם תסמונת מסכנת חיים ובינקותו הובהל לטיפול בישראל כשהוא מלווה על יד סבו בלבד. מזה שבע שנים, מתגורר מוחי בית החולים תל השומר ואינו יכול לשוב למשפחתו. הרופאים מסכימים שאין מערכת הבריאות העזתית מאפשרת טיפול הולם במחלתו וחזרתו של מוחי למשפחתו תהווה גזר דין מוות עבורו. מוחי גדל בין שני בתים ושני עמים ומטופל בביה"ח על ידי יהודים וערבים המתעלים מעל זהות, דת והסכסוך המחלק את עולמו. זמן שהייתו בבית החולים אוזל ומוחי וסבו עומדים בפני החלטות הרות גורל.

 

מי יאהב אותי עכשיו?

סער גדל בקיבוץ דתי בעמק בית שאן, בן בכור למשפחה בת תשע נפשות. לאחר שחזר בשאלה ויצא מהארון, הוא נזרק מהקיבוץ ונמלט ללונדון. 17 שנים לאחר מכן, החיים החופשיים שלו מתערערים כשהוא מגלה שהוא נשא HIV. הוא יוצא למסע רגשי מטלטל בחיפוש אחר בית, אך נתקל בהאשמות, פחדים ודעות קדומות. ‘מי יאהב אותי עכשיו?‘ של האחים הימן (יוצרי הסרט ‘מיסטר גאגא‘) מלווה בפסקול סוחף מההופעות של סער כטנור שני במקהלת הגברים הגאה של לונדון, משפחתו האלטרנטיבית, ועוסק בשאלות של הגירה שייכות ומתחים משפחתיים.

 

מת ובועט

זיגמונד פרויד. האם הוא היה גאון שהקדים את זמנו בשנים רבות ושחרר את האנושות מכבלי הפוריטניות, הדת, הצביעות והדיכוי או שמא הוא היה נוכל ערמומי ותאב-בצע ששדד תיאוריות מקולגות וזיהם את ערכי המוסר האנושי? למרות שהוא מת ב 1939 עדין מתייחסים אליו כאל יותר חי מאשר מת. באילוסטרציות ואנימציות עשירות הסרט מציג בצורה מאוזנת את נקודות המפתח של מורשת פרויד – החיוביות לצד החיוביות-פחות. בכך תורם הסרט את חלקו לסיומן של "מאה שנות מלחמות פרויד": הרעיון שאפשר להתנכר לפועלו ואף להפטר ממנו – אין לו היתכנות.

 

סאלח, פה זה ארץ ישראל

סיפור הקמתן של עיירות הפיתוח בישראל, כפי שלא סופר עד היום: עדויות ופרוטוקולים חסויים חושפים לראשונה את האמת המטלטלת מאחורי חזון "פיזור האוכלוסייה" - חזון שהוכתב על ידי הנהגת המדינה בשני העשורים הראשונים לקיומה, ויצק את היסודות לפער העדתי והמעמדי בישראל. כעבור חמישים שנה מגלה הבמאי דוד דרעי, בן העיירה ירוחם, איך הפכו השיטה האכזרית ומנגנוני הרמייה והכפייה, שהופעלו על הוריו ובני דורם, לחטא הקדמון שייקבע את מסלול חייו ויגבה מחיר כבד ממאות אלפי אנשים בעיירות הפיתוח.

 

פרדי היקר

פרדי הירש היה יהודי גאה, ציוני והומוסקסואל, שחי באפלת השואה. הוא היה מורה נערץ על חניכיו והעניק רגעי אושר אחרונים לכ 600 ילדים במחנה המשפחות באושוויץ. פרדי היה מגיבורי גטו טרזין ואושוויץ ויכול להיות חולייה בהיסטוריה של הקהילה הגאה.