סרט תיעודי קצר - עד 60 דק'

הגעגועים של מאיה גורדון

הסיפור של מאיה חייב להיות מסופר כיון שהוא רלוונטי מתמיד ושואל שאלות נוקבות בסוגיות מרכזיות בחוויה האנושית: החופש של אישה לבחור בגורלה והמחיר אותו היא משלמת על כך; הקשר בין האמנות לחיים והאופן בו אישה בעלת תווי פנים ייחודיים אשר לא עומדים בתקן היופי המקובל הופכת את כאביה ליצירת אמנות; ההתמודדות של אישה בודדה בגיל 60 עם אבדן הנעורים והמוות המתקרב; יכולתו של בן אנוש לברוח מעברו ואולי אף להמציא עצמו מחדש.

 

המלחמה האחרונה של קטי

אחיה של קטי, ציון, היה חייל בחיל הקשר. הוא שירת במוצב החרמון רגע לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, והפעיל שם מכשיר קשר סודי. עם פרוץ המלחמה, במהלך הקרבות, הוא נעלם. הצבא טוען שהוא נפל בקרב על המוצב, אולם המשפחה מסרבת להאמין בכך. רדופה בידי האמונה שאולי ציון חי, יוצאת קטי אחותו, למסע שהוא גם פיזי וגם נפשי, מסע שמביא אותה למעשים קיצוניים ואתגרים רגשיים קשים מנשוא במטרה לגלות את האמת המפתיעה.

 

הקרב האחרון של פפה

אחרי עשרות שנים של מאבקים פוליטיים, פפה אללו (70), מנהיג השמאל והחילונים בירושלים, מחליט להתמודד לראשות העיר. למרות הסיכויים הקלושים פפה מאמין שחייבים להציג אלטרנטיבה. מיכאל (32) בנו ובמאי הסרט, מצטרף אליו למסע. כמו דון קישוט וסאנצ‘ו פאנצ‘ה, הם מנסים להיאבק בטחנות הרוח, בניסיון אחרון להציל את העיר הכי מסובכת בעולם, ירושלים.

 

חזיר בארץ הקודש

סיפורה של תעשיית בשר החזיר בארץ הסעיר את ממשלות ישראל לדורותיהן, הוביל למאבקים אלימים, לעוינות ומתחים בין עדתיים ועמד במרכז סוגיות של חירות וזהות. איך הפך החזיר לטאבו הגדול ביותר בדת היהודית, ואיך הפך לחלק מסמלי הזהות בישראל החילונית? "חזיר בארץ הקודש" הוא סרט על ניסיונה של התנועה הציונית לברוא יהודי חדש במולדת חדשה, יהודי שאינו כבול לאיסורים של דת ואמונה, ועל יכולתה של זהות זו לשרוד מול מסורת בת אלפי שנים.

 

חיילים מעבר לקשת

ראש ה"מוסד" לשעבר, תמיר פרדו, הבין לפני שנים רבות שלאוטיסטים יכולות יוצאות דופן ושבאמצעות כישוריהם הם יכולים לתרום רבות לביטחון ישראל. כשהתמנה לתפקיד הרם, נתן צ‘ק פתוח ליוזמה חלוצית במסגרתה ישולבו אנשים על הקשת האוטיסטית לתפקידים משמעותיים בשירות הביטחון. כך נולדה תכנית "רואים רחוק" להכשרה ולשילוב אנשים על הקשת האוטיסטית במגוון תפקידים ייחודיים בצה"ל. בוגריה מסוגלים למצוא מחט בערימה של שחת: פתח חשוד למנהרת טרור או מחסן סמוי לאחסון נשק בשטח אויב.

 

ילדי הצללים

הסרט מציג סיפור שמעולם לא סופר, על סודם של בני דור שני לשואה אשר הסתירו משך שנים התעללות פיסית ונפשית שחוו מצד הוריהם – ניצולי שואה וקורבנות בעצמם. הגיבורים בסרט פותחים את סגור ליבם, ולראשונה מתמודדים באומץ עם הצללים מעברם תוך התבוננות מורכבת בהוריהם.

 

להתאגרף לחיים

סיפורו של נער צעיר מבלגיה, שנהיה מתאגרף בעל כורחו כדי לשרוד. הנער שהבריח ילדים יהודים מצרפת לשווייץ נתפס ע"י הגרמנים ונשלח למחנה המוות אושוויץ, שם התאגרף על חייו ושרד, חזר לצרפת, סייע לארגון ההגנה להבריח יהודים לארץ ישראל עד שעלה בעצמו לישראל כאיש צוות על סיפון אניית המעפילים "אקסודוס 1947". בישראל הפך לעיתונאי ב"ידיעות אחרונות" בנוסף ליומון הצרפתי "לאקיפ" והיום הוא העיתונאי הפעיל הוותיק ביותר בעולם.

 

ליליאן

סיפורה של המשוררת המזרחית ליליאן לוי, שנדחתה ע"י הממסד בישראל וברחה לפריס. מתוך פרויקט הביוגרפיות המוקומנטרי "נעלמות", העוסק בסוגיית הדרה וקיפוח של אמניות מקבוצות מיעוט בחברה הישראלית.

 

מחוץ לפריים

הסרט מספר את סיפורו של ענף הנמצא בשנים האחרונות במשבר עמוק - העיתונות. הוא מספר את סיפורם של שני צלמי עיתונות, תושבי הדרום. כל אחד בדרכו מנסה לשרוד ולהישאר שפוי במקצוע הולך ונעלם המאלץ אותם מידי יום לבחור בין העבודה לחיי המשפחה. זו הזדמנות ראשונה להיחשף אל עולמם של אלו שבכוחם להנציח רגעים היסטוריים של מדינה שלמה, ולשנות סדר יום אבל אף אחד לא מכיר אותם. הם תמיד יהיו מחוץ לפריים.

 

מקווה שאני בפריים

מיכל בת-אדם היא במאית הקולנוע הראשונה והיחידה בישראל שיצרה בעקביות סרטים החל משנות השבעים ועד היום. זהו פורטרט רגשי של קולנוענית שהקדימה את זמנה וספגה בשל כך ביקורות אכזריות. הסרט, מלווה את בת-אדם בזמן צילומים לסרטה החדש ומתעד באינטימיות את חיי היומיום בצד אהובה הבמאי משה מזרחי. שניהם נאבקים להמשיך לעשות סרטים למרות הגיל המבוגר והפניית העורף של הממסד. ‘מקווה שאני בפריים‘ מעורר שאלות על יצירה והזדקנות, אהבה, זוגיות וחמלה, קולנוע כזיכרון והגבול המטושטש שבין החיים לסרטים.

 

מרוסיה באהבה

סיפור האימוץ הבינלאומי מסופר מנקודת מבטם של ההורים המאמצים ומעורר שאלות על הורות מאמצת והורות בכלל. שלוש משפחות מאמצות חושפות לראשונה את התהליך המורכב והמטלטל שעברו בדרכם להיות הורים. המסע מתועד דרך סיפורים אישיים וסרטונים ביתיים, עם רגעים של אופטימיות ושל נפילות, פחד והתעלות, וחושף רגעים נדירים ואינטימיים, כולל הצצה לתוך בתי הילדים ברוסיה, מהמפגש הראשון עם הילד, הגעתו לישראל, ועד החיים עצמם. ההורים בגילוי לב נדיר משתפים את תחושותיהם בפרספקטיבה של השנים שחלפו מאז הגיע הילד והם הפכו למשפחה.

 

פיתוי בע״מ

אומנות הפיתוי זאת תעשיה של קורסים שמלמדת גברים להצליח עם נשים. כשיטה ממוסחרת שמקדשת פיתוח אישי על פני כל דבר אחר, תעשיית הפיתוי הופכת את השאיפות של המשתתפים לקשר אנושי, לתחרות על מי יוכל להיות יותר "גבר" ועל מספר הבנות שהם מצליחים להשיג. במרדף אחרי תוצאות, נשים הופכות להיות רק אובייקט, נקודות משחק שעל התלמידים לצבור. קרבה ואינטימיות מוצגות כטריקים, וההצלחה שבשבילה התלמידים עובדים כל כך קשה מלווה תמיד בבדידות גדולה. דרך נקודת מבט נשית ורגישה, מספר הסרט על שלושה גברים שהפכו להיות חלק מהתעשייה.

 

שמוניסטים

"אני לא מרגישה זקנה אני מרגישה אשה צעירה שקרה לה משהו שאינו נתן לתיקון" כך כותבת יוליה וינר, אחת מגיבורות הסרט, בקובץ שיריה "כסף, זיקנה ומוות". בשנת 2025 מספר האנשים מעל גיל 80 יהיה פי 10 מהיום. ללא ספק העתיד נמצא אצל הזקנים. "אבל איך מרגישים אנחנו, בני השמונים - ה"שמוניסטים"?" שואלת הבמאית לינה צ‘פלין בת ה- 82. זה המסע הכפול של הבמאית בנפתולי זקנתה יחד עם שלושת גיבורות הסרט שלה – יוליה וינר בת ה- 80, נעמי פולני ודליה גולומב בנות ה- 89.

 

תאוות בשרים

מה הקשר בין זואופיליה לבין צרכנות מזון מן החי? הצופים מוזמנים לאתגר את מערכת העיכול שלהם ולצאת אל מסע קולנועי הזוי, קומי-טראגי, מתעתע והופך קרביים המציב שאלות לגבי סיבולת מוסרית ומוסר כפול בחברה תאוות בשרים.